הסכנה של שימוש בנשק גרעיני כיום, בין אם בשוגג ובין אם בכוונה, גבוהה מתמיד – ונראה כי היא רק הולכת וגוברת.

זאת בשל גורמים כגון המצב הביטחוני הבינלאומי החמור, המתיחות הגוברת בין מדינות בעלות נשק גרעיני, התחזקות כוחותיהן הגרעיניים, והשחיקה של נורמות ומוסדות הבינלאומיים.

החתירה ליכולות סייבר התקפיות, לטכנולוגיות עצמאיות ולבינה מלאכותית בתחום הצבאי מגבירה את האיום עוד יותר.

החזקת נשק גרעיני בכוננות גבוהה – מוכן לשימוש בתוך דקות ספורות מרגע קבלת התרעה על מתקפה מתקרבת – היא נוהג מסוכן במיוחד. ברגע שטיל עם ראש חץ גרעיני שוגר, אי אפשר להחזירו. הוא חייב להמשיך אל היעד שלו, גם אם השיגור התבסס על מידע כוזב.

בערפל המלחמה, מנהיגים עשויים לפעול באופן לא רציונלי ובלתי צפוי. הפוטנציאל לאי-הבנות גדול במיוחד במצבים מלחיצים וכאוטיים.

קל למדי לחזות כיצד רגע של פאניקה או אכזריות, אגו פגוע או תקשורת לקויה, עלול להוביל לאסון עולמי, שכן הכוח העצום לשחרר הרס גרעיני נתון בידי אנשים בודדים בלבד.

פעמים רבות במהלך המלחמה הקרה, העולם הגיע קרוב מאוד לחוות מלחמה גרעינית בקנה מידה מלא. האירוע הידוע לשמצה ביותר היה משבר הטילים בקובה בשנת 1962, שבו היו מעורבות ארצות הברית וברית המועצות.

העובדה שנשק גרעיני לא שימש בסכסוכים מאז 1945 קשורה יותר למזל טוב מאשר לניהול טוב. ובמוקדם או במאוחר, המזל שלנו יאזל – אלא אם כן יינקטו צעדים יעילים כדי לחסל את האיום הזה.